פסק-דין בתיק ע"ר 42522-07-11

1.         ערעור על החלטת רשם בית המשפט [ כב' השופט חגי ברנר ] מ- 19.7.11.

לאחר קיום דיון במעמד הצדדים וחקירת המצהירים מטעמם, הורה רשם בית המשפט על הטלת עיקול זמני על נכסי המערערת [להלן: "קמן"] בגובה מלוא סכום התביעה שהינו 29,103,596 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל .

העיקול הזמני הוטל בתביעה שהגישה המשיבה [להלן: "התעשייה האווירית"] כנגד קמן .

2.         בדיון בערעור הוברר שהנכסים היחידים של קמן שעוקלו על פי צו העיקול הזמני:

א.  מניות קמן ב-4 חברות הבת.

ב.   התחייבות כספית של איקא מעבדות [2006 ] בע"מ לטווח ארוך ללא מועד פרעון [ ראו הודעת המחזיקה שהוגשה ].

בפועל הנכס העיקרי שעוקל הן המניות. ב"כ קמן אף הודיע בעמ' 3  לפרוטוקול שורות 3-25 שהוא מוכן שהעיקול יישאר על ההתחייבות הכספית, ועיקר עתירתו היא לבטל את העיקול הזמני שהוטל על המניות.

3.       ברע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ICC Industries Lnc   תקדין עליון 2007(4) 3108  פסקה כב' השופטת עדנה ארבל : 

א.        השיקולים העיקריים אותם שוקל בית המשפט בהכרעתו אם להיעתר לבקשה למתן סעד זמני הינם : סיכויי ההליך, מאזן הנוחות ושיקולים שביושר ובצדק. כן נדרש המבקש להוכיח כי התקיימו תנאים נוספים המיוחדים למתן צו עיקול זמני.

ב.         יסוד ההכבדה הנדרש לצורך מתן צו עיקול זמני נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה תוך התחשבות בין היתר בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש מפני הברחת נכסים.

ג.         ההכבדה שיש להוכיח בגדר בקשה לעיקול זמני היא הנמוכה ביותר לעומת יסוד ההכבדה בסעדים הזמניים האחרים.

4.         לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון בהחלטת רשם בית המשפט ובפרוטוקול חקירת המצהירים - ניתן לקבוע כי בדין הוטל העיקול הזמני על נכסי קמן. יחד עם זאת יש מקום להתערב בהחלטת הרשם ולהעמיד את סכום העיקול על מחצית סכום התביעה. הטעמים לכך הם כדלקמן :

א.        התעשייה האווירית הגישה תביעה כנגד קמן, ובתביעה נטען כי קמן הפרה הסכם אשר נחתם עמה. על פי ההסכם התחייבה קמן לרכוש אלומיניום תעופתי בכמות נוספת של כ-446 טון במשך 3 שנים, וזאת על חשבון הכמות שהתחייבה התעשייה האווירית לרכוש מחברה אמריקאית בשם אלקואה .

            התעשייה האווירית טענה בסעיף 18 לתצהיר מנהל דסק הרכש, שאלמלא התחייבה קמן לרכוש חלק מהכמות של האלומיניום התעופתי לא הייתה התעשייה האווירית מתקשרת בהסכם עם אלקואה.

            בשנים 2009-2010 קמן לא רכשה את האלומיניום על פי ההסכם כפי שהתחייבה, וכתוצאה מכך נאלצה התעשייה האווירית  לרכוש את מלוא הכמות השנתית של האלומיניום אותה התחייבה לרכוש מהחברה האמריקאית.

            מתוך ההסכמים בין קמן לבין התעשייה האווירית עולה לכאורה ההתחייבות של קמן לרכוש כמות מינימום של אלומיניום על מנת להקטין את הכמות השנתית שהתחייבה התעשייה האווירית לרכוש מהחברה האמריקאית.

            המצהיר מטעם קמן שנחקר בבקשה לעיקול זמני העיד שהעובדות אינן ידועות לו, ולא ידע לתמוך בגרסת ההגנה .

            קיימות לכאורה ראיות מהימנות לקיומה של עילת תביעה - יסוד הנדרש לצורך מתן צו עיקול זמני.

            ב"כ קמן הודיע בדיון בערעור שלצורך דיון זה אינו טוען שהתעשייה האווירית לא עמדה בנטל המוטל עליה לצורך הוכחת היסוד של סיכויי התביעה.